הזדהות משרד החינוך 
התלמיד זוכה להתנסות מעמיקה במגוון רחב של תחומי עשייה, אמנויות ומלאכות. לצד וביחד עם לימוד הכתיבה והקריאה, למשל, כל ילד בכיתות הנמוכות מנגן ושר, רוקד, מצייר, תופר וסורג כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה היומיומי. בכיתות הגבוהות יותר של בית הספר היסודי ואחר כך בתיכון, עוסק התלמיד לצד הלימודים העיוניים גם בגילוף בעץ, בקליעת נצרים, בקדרות, בריקוע נחושת ועוד. מלאכת-היד איננה עיסוק נוסטלגי מבחינתו של חינוך ולדורף, אלא אמצעי חשוב המעצב אישיות והתורם לחיי נפש וחשיבה בריאים והרמוניים.
לימוד הסריגה בשנות בית הספר הראשונות, למשל, תורם, על פי התפיסה כאן, להסדרת תהליך הנשימה וליצירת חשיבה עקבית ומסודרת, שבה כל מחשבה קשורה לקודמתה ונובעת ממנה, כפי שכל עין בסריגה קשורה לקודמתה ובצירופן יוצרות העיניים (והמחשבות) שלמות בעלת מבנה עקבי ומסודר.
בניגוד לשיטות חינוך אחרות, בחינוך ולדורף מקדישים תשומת לב מרובה לפיתוח מאוזן של כשריו של הילד. התהליך מנסה להמנע מפיתוח חד-צדדי של יכולת מסוימת, העלול לפגוע בהתפתחותן של יכולות אחרות. מתן דגש על חינוך אינטלקטואלי בגיל צעיר מדי או ניסיון לפתח בצורה ישירה, מכוונת ומואצת יכולות רציונליות יפגעו, על פי ראייתו של חינוך ולדורף, בהתפתחותם ההרמונית של מגוון הכשרים הטמונים באישיותו של כל ילד, והממתינים לפרוח בעיתם.
לשאר הכשרים אין מבחינתו של חינוך ולדורף עמדה נחותה או עדיפות נמוכה בהשוואה לכישורי האינטלקט. שאיפתו היא לאפשר לכולם להתפתח, במידת האפשר, בתהליך שלם ובריא אשר יזמין את התגלותה של אישיותו השלמה של הילד.
העיסוק המגוון וההתמדה בכל תחום עד להשגת תוצאות בעלות ערך ומשמעות מאפשרים לפגוש ולטפח צדדים שייתכן שלא כל ילד היה בוחר בהם באופן עצמאי, אך שהינם בעלי ערך וחשיבות להתפתחותו השלמה.
