כללי

חינוך ולדורף נוסד בתחילת המאה על-ידי המחנך, הפילוסוף והוגה הדעות רודולף שטיינר (1861-1925). בית הספר הראשון הוקם כבית ספר לילדי פועלים במפעל "ולדורף-אסטוריה" בעיר שטוטגרט שבגרמניה. מאז צמחה מאוד תנועת בתי ספר ולדורף וכיום קיימים מאות בתי ספר ואלפי גנים ברוח חינוך ולדורף ברחבי העולם כולו.

 

בארץ החל חינוך זה את דרכו עם החינוך המיוחד בבאר-שבע ובגבעת המורה, ואחר כך נוסדו הגנים הראשונים בירושלים ובהרדוף. בית ספר ולדורף בהרדוף היה בית הספר היסודי הראשון בארץ אשר ניסה ליישם דרך חינוכית זו במסורת היהודית ובתרבות של ארץ ישראל. אליו הצטרפו לאחר שנים אחדות בית ספר ולדורף "אדם" בירושלים, בית ספר ולדורף "שקד" בטבעון וכמה שנים מאוחר יותר – בית ספר "אורים" ברמת-השרון, "זומר" ברמת-גן, "עודד" במשגב ו"קורצ'אק" בבאר-שבע.
כמו-כן קיימים ברחבי הארץ יותר מ- 70 גני ילדים העובדים ברוח זו.

 

חינוך ולדורף שם במרכז תפיסתו החינוכית את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של רודולף שטיינר. פסיכולוגיה התפתחותית זו – שבקוויה העיקריים דומה מאד לתפיסות ההתפתחותיות המרכזיות בחינוך, של פיאז'ה, אריקסון וקולברג – רואה את הילד כיישות מתפתחת, ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך לשם עצמו. הילדות נתפסת כתקופה של הבשלה, צמיחה פנימית ולידה הדרגתית של כשרים, איכויות והבנות.

 

לאור פסיכולוגיה התפתחותית זו, נתפס הילד כיישות בהתהוות וצמיחה אלי הבגרות, ולא כמבוגר קטן. חינוך ולדורף אינו שואל מה ניתן ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו. כל המערכת החינוכית סביב הילד בחינוך ולדורף מנסה להתכוון לשאלה זו. תוכניות הלימודים, המתודות ודרכי הלימוד, הגישה לילד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר המרכיבים של חיי בית הספר מכוונים להיענות לשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים.
בגן מוקד הפעילות והעשייה החינוכית מכוון לחוויות החושים, פעילות גופנית, עשייה מלאת היגיון ועידוד המשחק החופשי. בשנים אלו חווה הילד את העולם והמציאות סביבו קודם כל דרך המישור של תנועה, עשייה וחיקוי. על הגן לתת לו את המסגרת הטובה ביותר לטיפוח המישור הגופני במובנו הרחב ביותר. אין כל צורך בלימוד או רכישת ידע בתקופה זו. על בסיס גופני הרמוני ובריא, נפש מלאת דמיון וחושים מפותחים, יתפתחו בהמשך כל הכוחות הדרושים ללמידה והשכלה.
בבית הספר היסודי – כיתות א' עד ח' – מכוונים את התלמידים לפיתוח עולמם הפנימי. הכוונה היא ליצור מערכת שתטפח, תדגיש ותעודד את התפתחות עולם הרגש והחווייה הפנימית של הילד. הידע לכשעצמו, איסוף האינפורמציה, האימון השכלי והלמידה המופשטת מפנים מקומם בחינוך זה לטובת לימוד עתיר חוויות ויצירתי, הקשור לעולמו הפנימי של הילד, ולליווי אינטנסיבי וחם של כל ילד וילד.

 

הכלי הטוב ביותר ללימוד בגיל זה הוא האמנות. האמנות פונה מטבעה לרגש ולחווייה ומעצבת אותם. חינוך ולדורף בבית הספר היסודי הינו בראש ובראשונה חינוך אמנותי. כל מקצוע נלמד באופן האמנותי ביותר, ושיעורי האמנות אינם נלמדים בנפרד מהשיעורים העיוניים אלא כחלק מהם, כך שכל שיעור ושיעור הופך לחווייה אומנותית יוצרת. אמנות שהיא חינוך- וחינוך שהוא אמנות, זו מטרת החינוך בשנים אלו.
בחינוך העל-יסודי מושם דגש על לימוד מלא התלהבות ועניין. הלימוד הוא רב-תחומי, מקיף ואינגרטיבי ככל האפשר. בגילאים אלה יש מקום לשיתוף התלמידים בתהליכי הלימוד, ליוזמה שלהם וללימוד ההופך בהדרגה ללימוד עצמי ובוגר.
במקביל, האמנויות השונות בהן עסקו התלמידים בצורה חברתית וקבוצתית, מובאות בחינוך העל-יסודי לרמה מקצועית עד כמה שניתן. מה שהובא בחינוך היסודי בדגש של החווייה ועיצוב העולם הפנימי של הילד הופך עכשיו לתהליכים אמנותיים מקצועיים וממוקדים. תהליכים אלו מגיעים לשיא בפרוייקטים משותפים בתחומי האמנות, כגון: הצגות משותפות, מחזות זמר, מיצגים בנושאים שונים ועוד.
יסוד נוסף בעל חשיבות רבה בחינוך ולדורף הנו הגישה השלמותית למעשה החינוכי. בכל שלב נעשה ניסיון להתייחס לילד כאל שלמות, כאל יישות רבת-פנים, מגוונת ובעלת איכויות וצדדים רבים ושונים. בחינוך ולדורף פונים ומתכוונים למירב הצדדים והאיכויות האלו אצל הילד. בכל גיל מקבלת גישה זו ביטוי ודגשים שונים, אולם לאורכה של הדרך החינוכית כולה קיימת התמודדות עם השאלה: איך לעורר, לפתח ולתרגל את המגוון הרחב ביותר של האיכויות השונות הבאות לידי ביטוי באדם המתפתח?

 

כך זוכה תלמיד בחינוך ולדורף להתנסות במגוון הרחב ביותר האפשרי בתחומי העשייה והמלאכות, האמנות והלימוד העיוני. בבית הספר היסודי, לדוגמא, משולבים שיעורי האמנות בתחומי הלימוד העיוני וכל ילד מנגן, שר, מצייר, רוקד, רושם ומפסל כדבר מובן מאליו וכחלק מן העשייה החינוכית. באופן דומה מושמים גם דגשי הלימוד על ידי המורים. העשייה האמנותית, העבודה בסדנאות המלאכה ויחסי החברה בכיתה אינם חשובים פחות – לעיתים אף הרבה יותר – מן התחומים שנהוג בדרך כלל להדגיש ולעודד בבית הספר.

 

זוהי גם הסיבה לכך שבחינוך ולדורף אין בשום שלב, אף לא בכיתות החטיבה העליונה של בית-הספר, מגמה של התמקצעות. הנער והנערה מקבלים את הרקע הרחב והרב-גוני ביותר אשר דרוש להם לטובת פיתוח יכולותיהם להבין, לשפוט ולעמוד בעולם כמבוגרים עצמאיים ואוטונומיים. במיוחד בעולם של היום, שהינו כה ממוקצע וצר בתחומים רבים, ישנה, על פי התפיסה החינוכית של חינוך ולדורף, חשיבות מכרעת להשכלה ולהתנסות רחבה ורב-תחומית ככל האפשר.